כל הפוסטים של לילה

החייאה לתינוק בן 8 חודשים

"יותר מ-40 דקות עשינו לו החייאה. "

היא סיפרה

קולה של אמי נסדק בשיחה.

מי שקצת מכיר- יודע  שהיא בערך האדם הכי חזק שיש.  אמנם לא דור המייסדים אך לחלוטין כזאת.

וכולה רק נתינה. בחיים לא מתייאשת..

"את יודעת, אני כבר 14 שנה לא עישנתי. אבל היום כן. היום כן.

ועוד הפדיאטרית הלכה הביתה, והרופא השני.

ואני, שכבר התרגלתי להישאר פה לבד.. היום? היה נורא…

את יודעת. כולם ניסו.. האחיות,  אנחנו אחד אחד . ממש כל הצוות הרפואי עד שהגיעו הפרמדיקים והמשיכו. עד שאחד. אולי הכי אמיץ אולי כי הוא ילדון בלי ילדים משלו. אז קיבל אומץ ואמר לנו להפסיק.

ואנחנו. רופאות עם סטאז' של עשרות שנים.

אחיות עם קילומטראז' של מאות אלפי מטופלים קיבלנו את הוראתו כאילו היה הרופא הבכיר ביותר. כי לו היה את האומץ הזה, את מבינה.

רק לו היה את האומץ להגיד שזהו.."

אמא לקחה נשימה ארוכה ארוכה..

במאבק על הבריאות?

"ויודעים מה קרה לו?" שאלתי בעדינות

"מוות בעריסה כנראה. שום סיבה . כזה ילד חמוד, שמנמן ,לחיים שלו עדיין היו וורדות כאלו כל הזמן חשבתי בטח היה חייכן .. " אמא נאנחה בצער.

"אחרי זה באו איזה 2 ילדות, התחילו לברר עם האמא האם עשה חיסון. מתי חיסון אחרון. מסכנה. כמעט הבאתי להן מכות.

חולות נפש. ההיא מסכנה אבדה ילד, והן רק רוצות להוכיח שחיסונים זה השטן.

חוסר רגישות כזאת.

אבל את יודעת, באמת הוא התחסן לא הרבה זמן לפני זה.. לכי תדעי מה היה.

בכל מקרה יש עכשיו את כל הסיפור של האנטי חיסונים.

כשאני רואה מקרה כזה אני מבינה למה רוצים לצאת לציד מכשפות מהסוג הזה.  באמת אי אפשר כל כך לסמוך על חברות תרופות. מי כמוני יודעת. הם רמאים כאלו.

אבל מקיצוניות כזאת כמו שעושים היום לא יקרה שום דבר טוב! ראיתי דבר או שניים בחיים. זה אני אומרת לך בטוח.

וחוץ מזה באמת יש אחוז של תמותת תינוקות. זה תמיד היה. לא הכל מחיסונים.

ומצד שני חיסונים הצילו אלפי ילדים ממחלות נוראיות…

לכי תדעי. איך תדעי?!" ברגעים כאלו אני כל כך מודה על קבלה לעם והאפשרות לקבל תשובות ברמה אחרת לגמרי, אחרת איך הייתי שורדת את כל הכאב הזה?

 

השאיפה לשיפור בלתי פוסק…

נדיר למצוא אנשים שמרוצים ממצבם הקיים. לרוב, אנשים טוענים שיש להם פחות מדי ולו רק היה להם איקס וואי וזד הם היו הרבה יותר מסופקים, פחות ממורמרים. אם רק היה להם יותר כסף, בית עם גינה, חופשה באיי סיישל או פחות כמה קילוגרמים לשאת. אז הם יכלו להיות יותר שמחים ולנשום לרווחה. האמנם?

השאיפה לשיפור בלתי פוסק של איכות החיים נובעת מהטבע שלנו, הרצון לקבל הנאה ותענוג וכמה שיותר. הטבע שמניע אותנו אל עבר הרמוניה ותענוג באופן מחויב ואינסופי. חוסר הסיפוק התמידי הוא דבר חיובי מאוד, הוא המנוע שדוחף אותנו להשתדרג ולהתפתח ולא לדרוך במקום. אם היינו מרוצים מהמצב הקיים היינו כמו דומם שאין לו צורך לזוז ולא לשנות דבר, רק לשמור על צורתו הנוכחית.

אך האם השינויים החיצוניים, אלו שנדמה לנו שאנחנו חייבים להשיג, הם אלו שיביאו אותנו אל מחוז חפצנו הנכסף? לפי דברי חכמים, עוד מראשית הימים, האדם נוצר לתכלית אחת ויחידה. האדם נברא על מנת להגיע לאהבה אינסופית לכל הבריות ואל הבריאה כולה. אהבה שאינה תלויה בתענוג הרגעי שמורגש בו או לא, אהבה שהכי דומה לאהבת אם לילדיה. לא כמו שאוהבים דגים, לא על מנת להפיק תענוג עצמי ממושא האהבה, אלא כדי ליהנות לו באמת ולהסב לו נחת רוח, שמחה ותענוג.

המטרה לשמה אנו חיים היא להתעלות מעל האגו שמכריח אותנו להיכלא ברצון לנצל את הכל למען הנאה עצמית, ולאהוב באמת, בלי גבול. אז, כשנבקש לעשות זאת, נגלה את עצמנו באמת מאושרים, חופשיים מהאגו, נקיים מתלות קטנונית ומלאים בשמחה, כוח ואהבה. אדם שמכוון את עצמו בכל רגע אל עבר אהבת הזולת מגלה שהמצב הנוכחי שלו הוא המצב המושלם! אין צורך לשנות דבר אלא את התפיסה שלנו בלבד. רק לרצות לאהוב ולשאוף לשם בכל הכוח ובכל מצב.

מי שבאמת הולך בדרך הזו ומממש את דברי החכמים, מגלה שהוא כבר נמצא במצב הכי טוב שיש, ושהכול מדויק ונברא במיוחד עבורו, כדי שהוא ימשיך ויבקש בלי סוף, רק לאהוב עוד ועוד.

הפער ביני לביני

יועצת הנקה ליולדת טרייה, ואחרי מעט זמן גם יועצת שינה שזה תחום שונה לחלוטין העומד בפני עצמו. בנוסף, מעצבת מומחית לסלונים ומטבחים "אופן ספייס" בדירה ממוצעת. חובה שתהיה סטייליסטית כדי שמישהו יגיד לנו מה מתאים לנו ללבוש ואיך להיראות. וכמובן תזונאית, כי איך נוכל לדעת מה לאכול. לא נשכח גם את הצורך באחד או אחת שייאמנו אותנו להיות במשקל הנכון ולחזק את גופנו בדרך ייחודית. וחסר לנו שנפספס את ההדרכה הכי חשובה והכרחית- איך לנשום!

אלו רק דוגמאות מעטות על קצה המזלג. היום זה כבר הפך לדבר שבשגרה. אף אחד לא זז בלי ששילם סכום נכבד ליועץ המומחה בתחום וקיבל על כך אישור עידוד והמלצות. מה קרה לנו ואיך? איך היה פעם? מה הפך אותנו מיצורים חיים בעלי אינסטינקטים ואינטואיציה לבובות קש שתלויות במתווכים מכל המינים ולכל הנושאים?

הריחוק מן הטבע

התרחקנו מעצמנו. האגו של כל אחד ואחת מאתנו ושל כל החברה כולה תפח והגיע לממדים עצומים. אותו אגו שמכוון אותנו לפעול לטובת עצמנו בלבד ואם אפשר גם להוריד את האחרים. בטבע שלנו אנו יצורים חברתיים, כמו להקות של זאבים, גם אנחנו חיינו יחד בקהילה למופת ועזרנו זה לזה בכל מצב ובכל עת. החיים בקהילה אפשרו לנו לגול בביטחון ובסביבה דואגת ואוהדת ויכולנו להתחבר לקולנו הפנימי ולמי שאנחנו באמת ללא חשש והפרעות.

היום, אנו חיים בתוך כלוב אגואיסטי אישי. לכל אחד כלוב משלו ללא מנעול ויציאה. לכל כלוב חומות בעובי אינסופי המפרידות בינינו. אף אד לא נוגע בשני ולא מרגיש את האחר. הזולת הפך ל"מוקצה". כל אחד מגן על עצמו ונלחם באחרים למען האינטרס הצר שלו. המציאות שלנו היא מלחמת הכל בכל. התוצאה היא חיים בפחד תמידי, חוסר בטחון, דכאון, חרדות ומצוקות תמידיות. לא בחרנו בזה אלא כך מחייב אותנו האגו אליו אנו משועבדים בלי שאלת פינו.

אותו אגו שקורע אותנו זה מזה על אף שמחיר הפירוד הזה הוא הגבוה מכל, הוא הסיבה שהתרחקנו זה מזה ומעצמנו. אנחנו כבר לא מחוברים לעצמנו ולמהותנו, אל אותו טבע שורשי שיודע איך לנשום, לאכול, ללדת, להניק ומה לאכול. אותה אינטואיציה מולדת שמכוונת אותנו אל מה שטוב לנו באמת ושאינה מטושטשת ומבולבלת על ידי ערכים זרים וסביבה מלאכותית זרועה אינטרסים אגואיסטיים.

עלינו לשוב ולהתחבר עצמנו, אל מי שאנחנו באמת. לשוב לשורשנו כקהילה אחת מאוחדת המכילה את כל פרטיה הייחודיים במארג קסום אחד ומגוון של רקמה אנושית אחת. ככל שנקדים להתעורר כך חיינו ישתפרו. כאשר נתחבר מעל חומות האגו הגואה נגלה כי החיים יכולים להיות לא פחות מאשר גן עדן אמתי.

מקומו של הפרט במציאות המשתנה

בן של חברה שלי למד במשך 5 שנים את מקצוע הביוטכנולוגיה. כדי להתקבל למחלקה.

הוא היה צריך ציונים עם ממוצע גבוה. להשיג "ויטמין p " ולעבור תקופה של מתח  רב עד שהוא התקבל.

הוא סיים בהצטיינות יתרה. ובמציאות לא הייתה לו עבודה בתחום. מיואש, מתוסכל  נסע לעיר הגדולה ועבד שם פקיד בדאר…. לפרנסתו. זה מה שהיה ניתן להשיג.

איך להבין את המציאות הזו? מה השתנה מאז שאנחנו ידענו  איזה מקצוע אנחנו רוצים, ציירנו לעצמנו את הדרך את המטרה את האמצעים – וידענו  שבתום כך וכך שנים נשיג את המטרה שלנו.

בהדרגה, החברה המערבית מתחילה להפנים  שתם העידן שבו יכולנו להציב לעצמנו מטרה…לתכנן את כל המהלכים….ובסופן  של דבר גם לממש אותה באופן אינדוידואלי.

ואכן הזמנים משתנים. אורח החיים מקבל משמעות אחרת, סדרי העדיפות משתנים במהירות, מקצועות מסורתיים הולכים ונכחדים, ואת מקומם תופסים מקצועות חדשים לחלוטין.

אנחנו פוסעים אל הלא נודע.

וזה מכניס לחיינו בלבול לא קטן. מערער את המסגרות הקיימות, והאדם הפרטי הולך לאיבוד  בסבך  הצמתים  שבפניהם הוא עומד, ומתחיל החיפוש  אחר משמעות החיים.

אז מה מציעה החברה המערבית?

מחקרים רבים עוסקים בשאלה " מהו האושר", מהי הנוסחה לחיים  החדשים שהעידן החדש מזמן לנו.

הנוסחה המוצעת על ידי המחקרים היא  שיש לחפש את  המשמעות בקבוצה.  כלומר לזהות  פרוייקט או נושא שמעניין אותי  ומעניין גם קבוצת שייכות מסויימת, לחבור אליה  ושם ללמוד  את כללי השייכות לקבוצה הזו, וביחד להגדיר את המטרה, לתכנן  את המהלכים ולעבוד ביחד על יישום התכנית עד שמגיעים לתוצר המוגמר – שהוא תוצאה של פעולה משותפת ומערכת יחסים מתגמלת בתוך הקבוצה.

ואיך ליישם זאת?

זה מתחיל במערכת החינוך כדי להשתלב במציאות החדשה. יש ללמד בבתי הספר ובתי החינוך למיניהם את  "סוד" מערכת היחסים  התקינים בקבוצה. מערכת יחסים שבנוייה על התחשבות ודאגה הדדית, מערכת יחסים שמכבדת באופן שווה את האדם כאדם,  ומתגמלת ערכית מי שמצליח לתרום  את חלקו לטובת החברה. כיוון "שלא טוב היות האדם לבדו".

הפלאפון ואני

אני מהדור הישן והעתיק שפלאי הטכנולוגיה לא מצויים ב-די.אנ.איי שלי, כל שינוי לפלאפון חדש או תוכנה חדשה מלחיץ אותי, צריכה מורה פרטי עבור כל פעולה הכי קטנה שלי. סוג של הדרכת הורים טכנולוגית. בהשוואה לילדים אני בורה גמורה , אני וכמעט כל בני דורי, מסתבר….

אבל הקידמה חזקה יותר, שוכנעתי להשתמש וללמוד איך לתפעל, ולהפתעתי, כי רבה, אני כבר ממש מיומנת, ונהנית מהמתנה שבאמת מביאה הקלה …

לעיתים, הזמינות שלי לאנשים או לפרסומות, ממש מעייפת, תופסים אותי לא מוכנה ללא מועד שנקבע מראש לשיחות מייגעות ולפעמים ממש מעצבנות עד שבא לי להטיח את המכשיר על הקיר שהכי קרוב….

ומצד שני, ישנו הקסם, כי לאותם אנשים שאני ממש אוהבת , אני יכולה להתחבר, יכולה להתקשר עם כל קצוות העולם בזכות הוואטס-אפ, לשלוח ולקבל תמונות מיידיות ולדבר בוידאו, לשמוע מוזיקה לשחק משחקים חמודים בזמן המתנה או נסיעה, אין פלא יותר גדול, זה מפיג את הבדידות ובענייני חיבורים לטוב אני תמיד בעד, אז במקרה הזה הטוב גובר על הרע, אני מעריכה את הטכנולוגיה שמפליאה אותי בכל יום מחדש….

מאחלת לזקני השבט (שכמותי) , קודם לא להיבהל, לנסות להנות וללמוד את המכשיר המיוחד שנקרא פלאפון…

כן, גם אני התקדמתי…..

איזון מושלם

אם נחיה באיזון והרמוניה בתוך מערכת הטבע העצומה בה אנו קיימים, חיינו יהיו אידיאלים ודבר לא יוכל להזיק לנו. לעומת זאת, אם נחדיר לתוכה מטען שלילי יהיה עלינו לשלם על כך ולתקן את המעוות. מערכת עליונה זו, המקיימת ומנהלת את כל הבריאה, היא מערכת אינטגרלית. כל הפרטים שבה מחוברים זה לזה ברשת של חוטים סמויים, ומה שאנו מזרימים בהם משפיע על כל המערכת.

במערכת העליונה הכול זורם בהרמוניה והשלמה הדדית. החוק העליון הוא חוק האהבה. כאשר נפתח בנו את היכולת להגיע לאיזון והתאמה עם אותה רשת קשר מופלאה, עם אותה זרימה הרמונית של אהבה, נוכל לעבור אל חיים נעלים ונצחיים. לשם כך עלינו להתעלות מהטבע האגואיסטי שלנו, אל טבע חדש של אהבה ונתינה.

כל המשוכות והמכשולים שבדרך נובעים מהאגואיזם הטבוע במין האנושי, שמשתולל בנו ללא מעצורים. שם אנחנו נופלים כל הזמן. כדי ללמוד כיצד עוברים את המשוכה הזאת צריך לשנות את נקודת המבט ולראות את המציאות בצורה חדשה לגמרי. ראייה חדשה זו מונעת טעויות ויוצרת איזון. הראייה החדשה מאפשרת לנו להרגיש ולהבין את מטרת קיומו של כל פרט שקיים במציאות, כולל דרגות דומם, צומח וחי. אנחנו רואים אז את התמונה הגדולה, בה כל פרט משלים את הפאזל, ומבינים כיצד ראוי להתייחס זה לזה ולשאר היצורים שבטבע.

מזוית ראיה חדשה זו אנו מגלים שהחיים כלל לא מוגבלים ואפורים כפי שחשבנו, שאפשר להתחבר אל זרימת המידע האינסופית של מערכת הטבע העליונה ולהתמזג עמה לנצח. קשה לתאר במילים הרגשה זו של קיום ללא גבולות, מעבר לחיים ולמוות, הרגשה של אושר נצחי, כאילו אנו מרחפים במרומים ומתמזגים עם הבריאה כולה.

פני הדור כפני הנוער

בשבועות האחרונים אנו עדים לתופעה חמורה ביותר אשר במסגרתה בני נוער מכל הארץ מתנהגים באופן המסכן את עתידם ואת חייהם. בכל סוף שבוע ובכל הזדמנות, מתאספים קבוצות של בני נוער, בנים ובנות, החל מגיל 11 ומעלה ושותים אלכוהול עד לאובדן הדעת. בנוסף, הנתונים מצביעים על עלייה חדה בשימוש בסמים בקרב בני הנוער וירידה בגיל בו נעשה השימוש בהם.

לתופעה זו נלוות תופעות של פריצות, דיכאון, אלימות, אונס, ועוד צורות רבות ומחרידות של פגיעה ברכוש, בגוף ובנפש.

תופעות כמו שוכרה עד אובדן חושים או שימוש בסמים ואף פריצות בקרב בני הנוער אינן חדשות בחברה שלנו. הן התקיימו גם בדור הקודם אך בחדרי חדרים ובממדים נמוכים בהרבה. היום מה שהיה חריג הפך לנורמה. הפריצות והאלימות, הסמים והאלכוהול מופגנים בגלוי ובאופן גורף לכל עין.

ההורים ומוסדות החינוך ממשיכים להיות המומים מן המקרים המופיעים בזה אחר זה בסדרתיות ומופתעים כל פעם מחדש. האלכוהול, הסמים והפריצות הפכו לדרך חיים אצל הילדים הטובים שלנו שגדלו. המדיה שמקיפה את כולנו מלאה בנשים עם לבוש מינימלי, פורנו, אלימות פיזית ומילולית ובני הנוער של דורנו הם צורכי המדיה העיקריים.

למעשה הם הדור הראשון שנולד לתוך עולם דיגיטלי שבו רוב היום העיניים של כולנו מכוונות למסך. בין אם מדובר במסך המכשיר הנייד או המחשב, אנחנו מכורים למדיה והיא משדרת לנו בעיקר אלימות, קניות ומין.

אין פלא שבני הנוער אשר ניזונים בנפשם מהמדיה הנוכחית, החל מאתרים מפוקפקים וכלה ברשתות החברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם, יביעו התנהגות קיצונית שכזו. אין להם דוגמה טובה, אין ערכים ואין חינוך אמתי. ההורים כבר לא יכולים לשלוט בהם, הם פשוט יוצאים מהבית, משקרים, מתחצפים, גונבים כסף מההורים, עושים מניפולציות ופונים לדרכיהם האבודות ללא רסן.

הנוער של הדור הנוכחי ממש אבוד וזה באשמת החברה כולה. העולם של ימינו מושתת על תרבות האגו הבלתי מרוסנת. כל אחד רוצה לקבל וכמה שיותר ללא התחשבות בשום דבר וללא שובע. התיאבון רק גדל וכנגדו הריקנות. הנוסחה הזאת של ריקנות שגוברת ככל שרודפים אחרי מילויים שקריים היא זו שמובילה אותם לאבדון ואת כולנו כחברה. ההידרדרות המהירה והמחרידה של בני הנוער היא רק ביטוי אחד של הרס החברה האנושית כולה. לא ניתן להבדיל את בני הנוער מיתר החברה משום שכל פלח ודור משפיע וקשור לקודמו ולעתידו. כולנו רקמה אנושית אחת כמילותיו של השיר הנודע ולכן הפתרון למצב יבוא רק מתוך חינוך מחדש של החברה כולה.

חומר לנפש

שירת העשבים

רבי נחמן מברסלב היה אומר: דע לך כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם, כי כל עשב ועשב יש לו שירה, ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה. הוא היה אומר: הלוואי והייתי זוכה לשמוע את כל השירות והתשבוחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה לה' יתברך בלי תהייה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום גמול. כמה יפה ונאה ששומעים את השירה שלהם וטוב מאד בניהם לעבוד את אלוהים ביראה.

תארו לעצמכם תמונה שכזו:

התלמידים הבכירים ביותר יושבים בבית המדרש. לפתע נפתחת הדלת, והרבי מקוצק נכנס, לבוש בטליתקטן הארוכה שלו, וצועק: "אפגשם כדוב שכול ואקרע סגור לבם" (הושע יג, א)… וכל התלמידים מתפזרים ובורחים…

הדרך של קוצק נועדה ליחידי סגולה. דרכו של הבעלשםטוב נועדה לכל היהודים. במז'יבוז' אהבו יהודים. סברו שגם עםהארץ – הוא בןאנוש; שבשר ודם פשוט הנו לעתים קרובות יקר בעיני ה' יותר ממר בר רב אשי. בקוצק היה עםהארץ מוקצה מחמת מיאוס, להמוןהעם רחשו בוז. "עֵרֶב רַב" כינה אותם הרבי מקוצק. בצעירותי לא היו חסידים כאלה יכולים להתחבר אליי, אמר. עולם הוא זה? זהו גיהינום – כיסהמרה יכול להתפוצץ!

העולם שוקע בבוץ. האדם מתדרדר. אז מה עושים? להוציא את כל העולם, את כל העם, מתוך הבִּצה – אי אפשר. זה כמו להכין כופתאותגבינה משלג. יש לחלץ ולהוציא מתוך הבוץ לפחות כמה יחידים. איני רוצה אלא שעשרה יהודים יעמדו על הגגות ויצעקו: ה' הוא האלֹהים!

הבעלשםטוב אמר: אני לא אוותר על הציציות של בעלעגלה פשוט אחד, ולא אתן אותן בעד כל אהבתה' של המלאך מיכאל. בדבר פשוט כמו פתילים של ציצית מקיימים את רצון הבורא ובזה מגיעים עד לפסגה הגבוהה ביותר של כל העולמות, וכמעט עד לאלוהות עצמה. ראייתעולם כזאת אין מוצאים אצל הרבי מקוצק. הוא אמר פעם: אני יכול לעשות את כולם, את כל העולם, לחסידים. אבל אין זה כדאי…

הבעלשםטוב קירב כל יהודי, והתפלל בעדו. לקוצק בא פעם יהודי ואמר: רבי, בקש מאלוהים בשבילי. ענה לו: החולה אתה שאינך יכול לקחת את הטלית ולבקש בעצמך? הוא לא עשה שום טובות לחסידים. הוא הקיז את דמם. אפילו ר' שמחה בונים מפשיסחה הגביה ורומם כל אחד מחסידיו. קוצק רוצה שכל אחד יגביה וירומם את עצמו. קוצק זועקת: "אם תשמעו בקולי – מוטב. אם לאו, אני אלבש את גלימתהמורא שלי, ואתם תברחו אל חורי העכברים שלכם".

בקוצק אין טופחים על השכם, בקוצק מייסרים בשוטים; אחד מלקה את השני. הרבי אינו מנחם אותם, הוא אינו מֵקל על הלב. דבריו הם כמלח שנזרה על הפצעים. דבריהתורה שלו הם תוכחה, שחודרת עד למעיים. "ובכן תן פחדך" – אומרים כל יום […]

האם אפשר לטפל בעצמי באמצעות רייקי?

אחד הדברים הנפלאים והחשובים ברייקי הוא הטיפול העצמי. טיפול עצמי בא ממקום של לקיחת אחריות על מצבנו הבריאותי והרגשי, יצירת מצב שבו אדם מקבל את השליטה על חייו, מפסיק להאשים גורמים חיצוניים למצבו ומשחרר תלות, בהנחה שאדם שיודע ויכול לאזן את עצמו לא יהיה תלוי וזקוק לאיזון חיצוני.

יש חשיבות גדולה מאד לטיפול עצמי מאחר והמערכת האנרגטית שלנו עמוסה מאד. במהלך היום אנחנו קולטים רשמים מן החוץ, עובדים עם מצבים רגשיים המשבשים אותנו. ה"סטרס" התמידי מחליש את המערכת הרגשית, האנרגטית והחיסונית. טיפול רייקי עצמי פשוט קל וזמין. הוא אינו לוקח זמן רב, אינו מצריך משאבים מיוחדים וניתן לבצע אותו בכל מקום ובכל זמן. כאשר תהיו יותר רגועים ומאוזנים מערכות ההגנה שלכם יהיו יותר חזקות.

למטפלים בכל התחומים מומלץ ואף נחוץ ביותר לבצע תרגול אישי למען איזון מחודש יומי ולמען יצירת מרכז חזק המאפשר מפגש חוזר עם אלה הזקוקים לריפוי. מטפל המתמסר לדרכו הוא זה שלוקח אחריות קודם כל על טיפול בעצמו. מטפל המתמסר לדרכו דואג להנחות אף את מטופליו תוך הדרכה לאחריות לטיפול בעצמם, בגופם ובדרך חייהם. זה כל העניין של דוגמא אישית. הרבה אומרים שאין לי, לא היו לי, ולא יהיו לי כוחות ריפוי או שהדברים האלה אינם בשבילי או שרייקי זה רק למעופפים או שזה לא מוכח מדעית או שיחשבו שאני ישתגע או ש או ש או ש… יש בערך עוד מליון ורבע סיבות למה לא.… ועל זה אמרו כבר ש"יותר קל לפרק אטום מלפרק דעה קדומה". לכל שינוי יש התנגדות פנימית קשה אז למה בכל זאת ללמוד רייקי? סקרנות, כאב, חוסר אנרגיה, רצון לעזור לאחרים, צורך במגע, כולם עושים את זה ועוד. לקריאה נוספת