חומר לנפש

שירת העשבים

רבי נחמן מברסלב היה אומר: דע לך כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם, כי כל עשב ועשב יש לו שירה, ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה. הוא היה אומר: הלוואי והייתי זוכה לשמוע את כל השירות והתשבוחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה לה' יתברך בלי תהייה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום גמול. כמה יפה ונאה ששומעים את השירה שלהם וטוב מאד בניהם לעבוד את אלוהים ביראה.

תארו לעצמכם תמונה שכזו:

התלמידים הבכירים ביותר יושבים בבית המדרש. לפתע נפתחת הדלת, והרבי מקוצק נכנס, לבוש בטליתקטן הארוכה שלו, וצועק: "אפגשם כדוב שכול ואקרע סגור לבם" (הושע יג, א)… וכל התלמידים מתפזרים ובורחים…

הדרך של קוצק נועדה ליחידי סגולה. דרכו של הבעלשםטוב נועדה לכל היהודים. במז'יבוז' אהבו יהודים. סברו שגם עםהארץ – הוא בןאנוש; שבשר ודם פשוט הנו לעתים קרובות יקר בעיני ה' יותר ממר בר רב אשי. בקוצק היה עםהארץ מוקצה מחמת מיאוס, להמוןהעם רחשו בוז. "עֵרֶב רַב" כינה אותם הרבי מקוצק. בצעירותי לא היו חסידים כאלה יכולים להתחבר אליי, אמר. עולם הוא זה? זהו גיהינום – כיסהמרה יכול להתפוצץ!

העולם שוקע בבוץ. האדם מתדרדר. אז מה עושים? להוציא את כל העולם, את כל העם, מתוך הבִּצה – אי אפשר. זה כמו להכין כופתאותגבינה משלג. יש לחלץ ולהוציא מתוך הבוץ לפחות כמה יחידים. איני רוצה אלא שעשרה יהודים יעמדו על הגגות ויצעקו: ה' הוא האלֹהים!

הבעלשםטוב אמר: אני לא אוותר על הציציות של בעלעגלה פשוט אחד, ולא אתן אותן בעד כל אהבתה' של המלאך מיכאל. בדבר פשוט כמו פתילים של ציצית מקיימים את רצון הבורא ובזה מגיעים עד לפסגה הגבוהה ביותר של כל העולמות, וכמעט עד לאלוהות עצמה. ראייתעולם כזאת אין מוצאים אצל הרבי מקוצק. הוא אמר פעם: אני יכול לעשות את כולם, את כל העולם, לחסידים. אבל אין זה כדאי…

הבעלשםטוב קירב כל יהודי, והתפלל בעדו. לקוצק בא פעם יהודי ואמר: רבי, בקש מאלוהים בשבילי. ענה לו: החולה אתה שאינך יכול לקחת את הטלית ולבקש בעצמך? הוא לא עשה שום טובות לחסידים. הוא הקיז את דמם. אפילו ר' שמחה בונים מפשיסחה הגביה ורומם כל אחד מחסידיו. קוצק רוצה שכל אחד יגביה וירומם את עצמו. קוצק זועקת: "אם תשמעו בקולי – מוטב. אם לאו, אני אלבש את גלימתהמורא שלי, ואתם תברחו אל חורי העכברים שלכם".

בקוצק אין טופחים על השכם, בקוצק מייסרים בשוטים; אחד מלקה את השני. הרבי אינו מנחם אותם, הוא אינו מֵקל על הלב. דבריו הם כמלח שנזרה על הפצעים. דבריהתורה שלו הם תוכחה, שחודרת עד למעיים. "ובכן תן פחדך" – אומרים כל יום […]