איך מייצרים משרות ביום שאחרי הקורונה?

אנו רואים יותר ויותר עלייה בדרישה לעובדים ובפרסום של מודעות דרושים אפילו בתעשיות שטרם חזרו לפעילות כגון דרושים סינמה סיטי וכן גם בדרישה לקראת הקיץ כגון עבודות לנוער חיפה או חולון, בהחרגה של אילת. יוזמת משרד האוצר לעידוד עסקים להחזרת עובדים מחל"ת תורמת גם היא. אך מה קורה בתעשיות ההיי טק ובתעשיות הביטחוניות שנחשבות לחלקים המובילים של המשק? נראה לפחות שלמעט סטארט אפים שמתקשים בגיוס הון, מרבית חברות ההיי טק שורדות את המשבר. אמנם יש היום יותר תחרות על כל מקום עבודה ועושה רושם שגם טאלנטים פחות קשה לגייס, מה שעלול להוביל למיני משבר בחברות השמה ואיתור מומחים, אך באופן כללי התעשייה מחזיקה מעמד ואפילו רואים מספר אקזטים.

גם החברות הביטחוניות השונות כגון אלביט והתעשייה האווירית משדרות עסקים כרגיל. למעשה אנו רואים שחלק מהחברות האלו מנצלות את המשבר כדי לנסות לשפר את המחקר ופיתוח גם בתחומי הרפואה השונים או הסניטריה במטרה לייצר פתרונות לקורונה ולנגזרות שלה. ההירתמות של התעששיה הביטחונית בישראל לצד המוסד והצבא לשירות מערכת הבריאות ומכוני מחקר כגון מכון ויצמן הביאה למספר שיתופי פעולה ורעיונות יפים בנושא מבדיקות רובוטיות לקורונה ועד רובוטים לחיטוי חללים או מטוסים. לדוגמא חברת אלביט לא נפגעה כלל מהמשבר לפחות נכון לרגע זה והראתה תוצאות מצוינות מבחינתה לרבעון הראשון של 2020. בכלל נראה כי המשבר חידד את היתרון הגדול של חברות בעלות נזילות גבוהה ויחסי אמון עם בסיס רחב של לקוחות הממשיכים לעשות איתן עסקים גם כשההתקשרות עברה רק לזום.

מצד שני חשוב לזכור שהחלק הארי של ההוצאות במשבר זה הן של הממשלות, מה שאומר שממשלות רבות יכנסו לחובות גדולים יותר וייתכן ויצטרכו לצמצם הוצאות. מכיוון שממשלות הן הלקוחות העיקריים של חברות מסוג זה סביר להניח שבטווח הבינוני והארוך נראה פגיעה בתעשיות אלו או לפחות צמצמום כמות המשרות ומקומות העבודה הרלוונטים. ועדיין ההיסטוריה מראה כי פרויקטים ביטחוניים כמו פרויקטי תשתית ואנרגיה מהווים הזדמנות גדולה לממשלות לייצר מקומות עבודה, גם אם פיקטיביים ולהוריד את האבטלה בשטחן. כמו בכל משבר גם הפעם זהירות וביזור הם מרכיבים חשובים בהתנהלות הנוכחית וסביר להניח שהן ילוו אותנו בשנים הקרובות.